חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פיתוח חברות  כלכליות ביישובים ערביים

רשות מקומית היא מנוע לפיתוח כלכלי של היישוב כאשר היא הופכת מרשות מגיבה לרשות יוזמת שתקדם את הכלכלה המוניציפלית של הרשות והיציבות התקציבית שלו, ואת הפעילות הכלכלית של היישוב. לצורך כך נדרש לפתח מספר מרכיבים בסיסיים: שינוי בתרבות הארגונית של הרשויות המקומיות ומיסוד תשתית ארגונית שתפעל באפקטיביות, יעילות ומקצועיות בממשק עם יזמים. ברוב היישובים הערביים מרכיבים אלה חסרים: רמת התלות ביוזמות מדינתיות ובתקציבי מדינה גבוהה, קושי בחיבור בין קביעת מדיניות, תכנון ויישום; אין תרבות ניהולית עסקית; ואין תשתית ארגונית ומנגנון משפטי מתאים לניהול פעילות יזמית ישירה של היישוב, ניהול אזורי תעסוקה ומסחר וסיוע ליזמים לקדם את היוזמות שלהם באפקטיבית ומקצועית.

תשתית ארגונית מתאימה מהווה את אחד מתנאי הסף החשובים מאחר והיא מאפשרת לרשות לקדם יזמות עסקית עצמאית ולסייע ליזמים לקדם את היוזמות שלהם. תשתית ארגונית שכזו מחייבת הקמת: מנגנון ניהולי, ביצועי, משימתי הפועל באוריינטציה עסקית ומהווה כלי מרכזי ליישום מדיניות ותכנון הפיתוח היישובי במגוון רחב של תחומים לדוגמה: פיתוח אורבני, פיתוח תיירות, תרבות וכד'. הוא מהווה כלי לאיתור הזדמנויות ומנועי צמיחה לפיתוח והפיכתם לפרויקטים וקידום הפיתוח בפועל. בנוסף, מנגנון זה מקשר בין הרשות והסקטור הפרטי – בעל המשאבים, הכלים והאוריינטציה העסקית, המסוגל לפתח פרויקטים כלכליים ציבוריים בקנה מידה משמעותי.

בבחינת היתכנות ויעילות של המנגנון הניהולי ניתן, לכאורה, לשקול חלופה של מנגנון ביצועי משימתי הפועל במסגרת אגף עירוני אך הוא יסבול ממגבלות סט של בעיות הנובעות מהניהול העירוני שיש לו קושי עקרוני בקשר עם הסקטור היזמי כגון: ניהול מופרד לנושאים (חינוך, הנדסה, שיפור פני עיר וכד') ולא רב נושאי ומערכתי כפי שמתבקש מצרכי היזמים; בירוקרטיה ותהליכים מתמשכים המקשים על גמישות ויעילות תפקודית בסוגיה יזמית; העדר כתובת אחת המרכזת את התקשורת והסיוע ליזמים וסיכון ל"נפילה בין הכסאות"; העדר גישה עסקית ו"שפה יזמית"; מנגנון כספי עם פעילות מבוזרת. בשונה מחברה כלכלית שיכולה לפעול כזרוע ארוכה של הרשות המקומית המחברת בין מדיניות, תכנון וישום בגמישות ויעילות תפקודית; מנגנון משפטי המאפשר פעילות במשק כספי סגור וניהול תקציבי זהיר וייעודי; בנוסף להמשך פעילות כלכלית גם כאשר הרשות המקומית מוגבלת תקציבית (גם אם הרשות בגרעון תקציבי החכ"ל יכולה להמשיך לתפקד); העדר מגבלות בהשגת מקורות מימון בעיקר מהסקטור הפרטי; יתרונות ביצירת "רווחים" כספיים  וכד'  שנשארים ברשות לטובת פיתוח לדוגמה: הוזלת ביצוע,  תקורות ניהול, יתרונות מיסוי בהחזר מע"מ .

פיתוח חברה כלכלית הוא תהליך בירוקרטי ארוך החל משלב הכנת התכנית האסטרטגית והצגת מינימום שני פרויקטים היכולים להוות מנועי צמיחה כלכלית ביישוב  וברשות, קבלת אישור משרד הפנים לפתיחת החברה הכלכלית על בסיס התכנית, הגדרת והכנת התשתית הארגונית ועד שלב התפעול השוטף. מאחר ומדובר בתהליך ארוך רב שלבי ומודולרי, רצוי בשלב הביניים, להתחיל בקידום פרויקטים עם  כח אדם ייעודי מקומי כאשר לטובת המהלך אפשר לשלב את הצוערים, הבאים עם ידע מקצועי ואקדמי, ובגיבוי וסיוע עם "סוכני שינוי" חיצוניים. בדרך זו תתפתח ביישוב תפיסה  ואחריות מנהיגותית וניהולית חדשה ותשתית ארגונית ומקצועית בעלת יכולת ביצוע לקידום הפיתוח הכלכלי .תשתית זו חשובה גם במקרה שבו הרשות לא עומדת בתנאי משרד הפנים לפיתוח חברה כלכלית ומאפשרת לבצע ביישוב פיתוח כלכלי בסיסי גם אם לא אופטימלי.

מדוע אנו חושבים שזה המנגנון המיטבי ?

מעבר לאמור לעיל, יש בארץ כבר יותר מכ- 300 חברות כלכליות (חלקן לא פעילות ועל חלקן היתה ביקורת קשה של מבקר המדינה) בשליטה ישירה של הרשויות המקומיות. החברות פועלות במגוון של תחומים: ניהול אזורי תעסוקה; ניהול פיתוח מבני ציבור ודיור; ניהול מיזמי איכות סביבה – סולרי, ביוב, טיפול בפסולת; ניהול תיירות; ניהול תרבות וכד' . ראה התפלגות מדוח מבקר  המדינה  (מס' (004-2012   משנת 2012:

ברמה המקומית חברה כלכלית היא עדיין התאגיד העירוני המומלץ על משרד הפנים לפיתוח כלכלי על מנת לעודד רשויות מקומיות להקצות משאבים לפיתוח מקורות הכנסה עצמאיים ופרויקטים כלכליים הנשענים על פעילות תאגידים עירוניים בצד שיתופי פעולה עם רשויות נוספות. ברוח זו, בצד הקמת מנגנון לפיתוח כלכלי בכל רשות בפני עצמה משרד הפנים מקדם פעילות ברמה אזורית.  באשר לשילוב רשויות ערביות ביוזמות אזוריות, מנסיון העבר שילוב של רשויות ערביות באזורי תעסוקה משותפים לא הצליח או הצליח בצורה מאד חלקית. חוסר ההצלחה בשילוב נובע מתנאים שונים בין היתר, חוסר אמון בהעדר שותפות שיוונית ותחושת "בעלות" ויכולת השפעה על הפעילות במסגרת השותפות; חוסר מודעות וידע בפיתוח כלכלי ובפעילות חברה עירונית עצמאית ועוד. הקמה של חברה כלכלית ברשות מקומית עשויה לקדם לא רק את הפיתוח הכלכלי הייחודי הנחוץ ליישוב עצמו אלא גם, כערך מוסף,  להכין תשתית עתידית לשיתופי פעולה אזוריים שוויוניים יותר מאשר בעבר.

הקמת חברות כלכליות בעידן האזוריות

חברות וגופים רשותים לפיתוח כלכלי הן מפתח מרכזי להנעת תהליכים אזוריים. הניסיון מלמד שהיכן שלא קיים שחקן כלכלי חזק ברמה המקומית, הגוף האזורי לא יצליח להוציא מן הכח אל הפעול את תהליכי הפיתוח האזוריים. לצד זאת חשוב להדגיש כי מטרת הגופים האזוריים היא לטפל בפרויקטים חוצי גבולות מוניציפאליים אך לא בפרויקטים מקומיים כגון הקמת שכונה או בית ספר. בהיבט זה,  האזוריות אינה מייתרת את המקומיות. תפקיד הגופים האזוריים כגון אשכולות או איגודי ערים הוא לפתח את הרמה האזורית ו/או לפעול באותם מקומות שלרשות המקומית אין סף כניסה כדי לפתח בעצמה. למעשה הקמת גופים כלכליים מקומיים יכולה לזרז בעשרות מונים את שיתוף הפעולה האזורי.

4.2 לצד דברים אלו, חברות כלכליות יכולות להוות גוף אזורי בפני עצמו. כך למשל, רשויות אשר מרגישות כי האינטרסים שלהן אינם באים לידי ביטוי בגוף אזורי כגון אשכול או איגוד ערים יכולות להקים חברה כלכלית אזורית אשר הן החברות הבלעדיות בהן. הניסיון מראה כי באשכולות ואיגודים רבים, בגלל ריבוי רשויות והעדר אינטרסים משותפים; רשויות מוחלשות ו/או קטנות אינן מצליחות לקדם את האינטרסים הייחודיים שהלן. כך למשל רשות ערבית הסובלת ממפגעים סביבתיים הקשורים לפסולת חקלאית לא תצליח לקדם פתרון אזורי כאשר באשכול בה היא חברה, מרבית הרשויות הינן רשויות עירוניות חזקות.

מתווה גנרי לליווי הקמת חכ"ל בתהליך מודולרי, רב שלבי במהלך כשלוש שנים - שלבי הקמה, מסגרת זמן ותוצרים

שנה ראשונה שלב א' – הערכות והקמת החכ"ל הקמת התשתית הארגונית וליווי צוות מקצועי של החכ"ל בתחילת עבודה המעשית

שלב זה יתבסס על קיום מפגשים עם בעלי עניין:  מהעירייה, יזמים, מוסדות התכנון, משרדי ממשלה. ניתוח האינפורמציה והגשת ניירות עמדה בגישה יישומית על בסיס: ניתוח מצב קיים, ניתוח מצב רצוי, גורמי מפתח להצלחה וגורמים מעכבים ועוד. סיוע בגיבוש המלצות והסכמות עם המערכת העירונית בנושאים הבאים:

  • הגדרת המודל התפעולי תוך התייחסות להיבטים כלכליים, ניהוליים ומשפטיים לדוגמה: תקציבים, תהליכי עבודה, רישוי, חוקי עזר,  הוראות ותקנונים ועוד) וממשקים עם המערכות העירוניות
  • השלמת הגדרת המודל המינהלי משפטי
  • ליווי הצוות המקצועי

תוצרים :

  • סיוע בהכנת חומרי רקע סטטוטוריים להקמת החכ"ל ולמימוש ההחלטות.
  • תכנית פעולה מקושרת תקציב ו/או משאבים (עדכון 0)  על ציר זמן כולל התייחסות להיבטים כמו: תחומי הפעילות והפרויקטים, ניהול פרויקטים, הקמת פורומים, תכנון אזורי התעסוקה שבאחריות החכ"ל, פיתוח, תחזוקה ואספקת שירותים. תכנית הפעולה של החכ"ל תהיה מקושרת תקציב עם מדדי ביצוע  ולו"ז ותישען על התוכניות: אסטרטגיות, כלכליות, עסקיות ומדיניות פיתוח כוללת של  העירייה.
  • תקציב מוטמע בתקציב של העירייה כולל מקורות מימון, הכנסות והוצאות והיבטי: תפעול, ניהול פרויקטים, תכנון, פיתוח, תחזוקה בשוטף ועתידית, כ"א ועוד

 

שנה שניה – שלב ב'- תיפעול שוטף 

בשלב זה יבוצע ליווי הצוות המקצועי בניהול פעיל של החכ"ל  חלקו יתבצע  במקביל לשלב א'.  

תוצרים:

  • הצעות להתאמות ושינויים נדרשים בתוכניות במטרה לקדם מיזמים ותהליכים שרצוי לפתח לטובת הפיתוח הכלכלי ביישוב
  • ליווי בפיתוח פרויקטים כולל פיתוח OSS (one stop shop מינהלת אזורי תעסוקה ומסחר) במידה ויוחלט
  • מסלול טיפול ביזם
  • הצעות לשינויים משפטיים לדוגמה: חוקי עזר, הסכמים עם יזמים וכד'
  • הגדרת "סל השירותים" באזורי תעסוקה ומסחר כולל: שירותים מוניציפליים, שירותי חובה (מותנים בחוקי עזר)  ושירותים ואופציונליים

שנה שלישית שלב ג' – סיכום והכנת תכניות להמשך פעולה בראייה רב שנתית   

הכנת תכנית יציאה

הכנת תכנית תכנית פעולה מקושרת תקציב לשנה נוספת והטמעתה בתקציב העירוני

ליווי הצוות המקצועי המנהל את החכ"ל